הפרגמטי

שיטת הפעולה

הפרגמטי רוצה לפתור את הבעיה מהר ולחזור לשאר היום. זה לא נגדך: פשוט אין הרבה זמן, והפרגמטי שומר עליו בקנאות. קודם באה השאלה מה הבקשה, אחר כך לחץ להפוך אותה לקונקרטית, וכל מה שנשמע כמו סיפור ארוך נקטע באמצע. זה עובד כי רוב האנשים מגיעים קודם עם רגשות ורקע, והבקשה עצמה באה אחרונה. עד שמגיעים לעיקר, הפרגמטי כבר החליט שזה לוקח יותר מדי זמן, ומציע במקום זה לקרוא סיכום אחר כך.

איך זה נשמע

• אוקיי, מה הבקשה?
• אפשר יותר קונקרטי?
• הבנתי, אבל אין לי הרבה זמן. מה בדיוק צריך ממני?

מה עובד

לפתוח בבקשה, במשפט אחד, לפני כל רקע. אחר כך לתת את הסיבה האחת שחשובה לפרגמטי, וצעד ברור להמשך, עם תאריך. הפרגמטי מגיב טוב למבנה ברור, אז כדאי שכל תשובה תהיה קצרה ובנויה באותה תבנית: מה הבקשה, למה, ומה קורה הלאה. אם יש התנגדות, לענות בדיוק עליה ולחזור על הבקשה. גם לרגשות יש מקום, כל עוד קוראים להם בשם בקצרה ומחברים אותם לצורך קונקרטי. כל תשובה ממוקדת קונה לך עוד קצת מתשומת הלב של הצד השני.

אפשר לומרחסרים לי עוד יומיים לדוח, כי הנתונים הגיעו באיחור. אוכל לשלוח אותו ביום חמישי בצהריים. אפשר לאשר את זה?

מה פועל נגדך

הקדמות ארוכות מחמירות את המצב. פתיחה בכמה לחוץ היה השבוע, כמה התנצלויות ברצף, או הסבר של כל ההיסטוריה לפני הבקשה מאותתים לפרגמטי שזה הולך לקחת זמן, ומתחיל חיפוש אחרי דרך לצאת מהשיחה. גם בקשות מעורפלות נכשלות: המשפט "חסרה לי עוד תמיכה" לא נותן לפרגמטי שום דבר שאפשר להגיד עליו כן, ובסוף השיחה נגמרת בבקשה ממך לכתוב סיכום.