תחרות

מה זה

תחרות פירושה לשים את העמדה שלך במקום הראשון ולפעול כדי שהיא תתקבל. מה שרצית נאמר במפורש, מגובה בנימוקים, והלחץ נמשך גם מול התנגדות. זה סגנון אסרטיבי ולא במיוחד שיתופי: באותו רגע, התוצאה שלך חשובה יותר מהנוחות של כולם. זה לא הופך אותו לעוין. לרוב האנשים שפותחים בתחרות פשוט אכפת מאוד, הם חושבים מהר ולא סובלים להשאיר בעיות פתוחות. אולי זה הסגנון שלך בכל מקום, ואולי רק בתחום אחד בחיים: הרבה אנשים שמוותרים בבית הופכים תקיפים ברגע שיש דדליין או שאלה של הוגנות. תחת לחץ, זו התגובה שמרגישה כמו עשייה.

איך זה נשמע

• שמעתי אותך, אבל התשובה שלי עדיין לא.
• צריך להחליט על זה היום, וזה מה שלדעתי כדאי לעשות.
• זו הייתה העבודה שלי, ואני רוצה שהקרדיט יהיה עליי.

מתי זה עוזר

תחרות היא הבחירה הנכונה כשמשהו חשוב עומד על הפרק והזמן קצר. במצב חירום חייבת להתקבל החלטה, וקול ברור עוזר לכולם. היא מגינה כשמנצלים אותך: כשהקרדיט על העבודה שלך נלקח בישיבה, כשתיקון בדירה השכורה נדחה שוב ושוב, כשגבול שכבר הצבת מול חבר/ה נחצה שוב. היא גם הבחירה הכנה כשיש עיקרון שאין לך כוונה לסחור בו, כמו בטיחות או הוגנות, ודרך ביניים מזויפת רק תדחה את אותו קרב. ובזכותה, נדיר שרומסים אותך.

מה זה עולה לך

המחיר בדרך כלל מגיע מאוחר יותר, במערכת היחסים. אנשים שמפסידים לך נוטים לשתוק במקום להמשיך להתווכח, כך שאפשר לנצח בוויכוח ולעולם לא לשמוע מה הם באמת חשבו. עם הזמן, חלק מהם מפסיקים לשתף אותך בבעיות בכלל. לחץ גם מזמין לחץ נגדי, ומחלוקת קטנה יכולה להפוך למאבק אגו שבו אף צד לא מוכן לסגת. כשכל המיקוד בתוצאה, קל לפספס מידע שהיה יכול לשנות את דעתך. ועם אנשים שנסגרים או נפגעים, לחץ לא מזיז דבר. הוא רק מלמד אותם להתרחק ממך.

איך להרחיב אותו

לשמור על הבהירות ולהוסיף סקרנות. אחרי שהצגת את העמדה שלך, לשאול שאלה אמיתית אחת על העמדה של הצד השני ולחכות לתשובה המלאה לפני שעונים. לחזור במשפט אחד על מה ששמעת: אנשים מתרככים באופן ניכר כשהם מרגישים שהבינו אותם, וזה לא עולה לך כלום. להחליט מראש אילו נקודות לא נתונות למיקוח ואילו אפשר להחליף, כדי לא להגן על הכול בכל הכוח. לשים לב גם לקצב. אם הדיבור נעשה מהיר ורם יותר, להאט ולהנמיך את הקול, כי תקיפות רגועה משכנעת יותר מעוצמה. וכשנקודה נרשמת לזכותך, לבדוק אחר כך מה שלום הצד השני, כדי שהמחלוקת לא תשאיר אחריה טינה שקטה.